מדריך אבחוני אחראי
DSM‑5‑TR: מה צריך לדעת לפני שמסיקים מסקנה?
קראת תיאור של הפרעה וזיהית סימנים מוכרים אצלך, אצל ילד או אצל מטופל? המאמר מסביר מה תפקידם של הקריטריונים האבחוניים, איזה מידע נוסף נדרש ומה אי אפשר לקבוע מקריאה ברשימה. ה־DSM הוא כלי מקצועי בתוך הערכה קלינית.
מי רשאי לבצע אבחון בישראל?
התשובה תלויה בסוג האבחון, במקצוע של מי שמבצע אותו ובמטרת המסמך. אין להסיק מהמילה ״מטפל״ או מהיכרות עם ה־DSM הרשאה לכל סוג של אבחון.
- אבחון רפואי: פקודת הרופאים כוללת אבחון במסגרת העיסוק ברפואה ומסדירה את העיסוק בידי רופא מורשה, בכפוף להוראותיה. פסיכיאטר הוא רופא מומחה בתחום בריאות הנפש.
- אבחון פסיכולוגי: חוק הפסיכולוגים מסדיר את העיסוק בפסיכולוגיה לפי רישום או היתר. כשמדובר בפעולה שיוחדה לתחום מומחיות, חלות גם דרישות המומחיות או ההדרכה הקבועות בדין. החוק כולל סייגים, ובהם פעולה הנעשית כדין ובתום לב במהלך עיסוק במקצוע אחר.
- אבחון והערכה בתחומי בריאות הנפש: במידע על הפרעות אישיות, משרד הבריאות מציין אנשי מקצוע מתחומי הפסיכיאטריה, הפסיכולוגיה הקלינית והעבודה הסוציאלית הקלינית. זו אינה הרשאה גורפת לכל בעל תואר לבצע כל אבחון; יש לבדוק התאמה מקצועית וסמכות לעניין המסוים.
כשנדרש אבחון לצורך זכאות, מסגרת חינוכית או הליך רשמי, יש לבדוק גם את הדרישות של הגוף שמקבל אותו. לפני קביעת פגישה אפשר לשאול: מה המקצוע והרישום שלך, מה הרקע המקצועי שלך באבחון הזה, והאם המסמך מתאים למטרה שלשמה נדרש?
מקורות לבדיקה: חוק הפסיכולוגים, סעיפים 1, 2 ו־9 — נוסח משולב בוויקיטקסט; פקודת הרופאים, סעיפים 1–3 — נוסח משולב בוויקיטקסט; משרד הבריאות: תהליך אבחון הפרעות אישיות. המידע נבדק ב־17 בספטמבר 2026; זהו הסבר כללי, ולא חוות דעת משפטית על סמכותו של אדם מסוים.
לפני שסופרים תסמינים, בודקים את התמונה כולה
קבוצה מוגדרת של תסמינים
האבחנה נשענת על צירוף מסוים של תסמינים, ולא על סימן בודד. מחשבה מטרידה, פחד או קושי בריכוז יכולים להופיע גם בלי הפרעה נפשית.
משך, תדירות ומהלך
בכל אבחנה נבדק כמה זמן התסמינים קיימים, באיזו תדירות הם מופיעים והאם מדובר בתגובה חולפת, בדפוס מתמשך או בשינוי חד.
מצוקה או פגיעה בתפקוד
ברוב האבחנות לא די בנוכחות תסמינים. בודקים אם הם גורמים למצוקה משמעותית או פוגעים בלימודים, בעבודה, בקשרים, בבית או בתפקוד היומיומי.
אבחנה מבדלת
יש לברר אם התמונה מוסברת טוב יותר באמצעות מצב רפואי, תרופה או חומר, שלב התפתחותי, חוסר שינה, אירוע חיים או הפרעה אחרת.
מפות קצרות, לא אבחון
דוגמאות מתחומים שמופיעים באתר
הפרעות חרדה
ה־DSM מבחין בין סוגים שונים של פחד וחרדה לפי מוקד הפחד, אופן ההופעה, ההימנעות, משך התסמינים והפגיעה בתפקוד. דאגה כללית, התקפי פאניקה, חרדה חברתית ופוביה ספציפית אינם אותה אבחנה.
OCD
הליבה היא אובססיות, קומפולסיות או שתיהן. נבדקים הזמן שהן גוזלות, המצוקה או הפגיעה בתפקוד, רמת התובנה והאפשרות שהסימנים נובעים ממצב אחר.
PTSD
נדרשת חשיפה לאירוע שעומד בהגדרת טראומה, ולצדה תסמינים בארבעה תחומים: חודרנות, הימנעות, שינויים שליליים בחשיבה או במצב הרוח ועוררות או תגובתיות. נבדקים גם משך ופגיעה בתפקוד.
ADHD
נבדק דפוס מתמשך של חוסר קשב ו/או היפראקטיביות ואימפולסיביות שאינו תואם את השלב ההתפתחותי. חלק מן הסימנים מתחילים בילדות, מופיעים ביותר מסביבה אחת ופוגעים בתפקוד.
הפרעות אישיות
לא מדובר בתכונה אחת או בתקופה קשה. נדרש דפוס רחב, נוקשה ומתמשך של חוויה והתנהגות, החורג מן ההקשר התרבותי, מופיע בתחומי חיים שונים וגורם למצוקה או לפגיעה.
ASD ומצבים התפתחותיים
ההערכה בוחנת היסטוריה התפתחותית ותפקוד בהווה. ב ASD נבדקים קשיים מתמשכים בתקשורת ובאינטראקציה חברתית לצד דפוסים חזרתיים או מצומצמים, והאופן שבו הם משפיעים על החיים.
תסמינים דומים עלולים להוביל למסקנה שגויה
אותו סימפטום יכול להופיע בהפרעות שונות, וגם בלי הפרעה נפשית. למשל, קושי להתרכז אינו מוכיח ADHD: הוא עשוי להופיע גם בחרדה, בדיכאון, לאחר טראומה, בהפרעות שינה או במצב רפואי. גם תגובות למצבי חיים יכולות להיראות דומות לקושי מתמשך. משרד הבריאות מסביר מדוע נדרשת אבחנה מבדלת.
גם תנודות רגשיות או אימפולסיביות אינן מספיקות לקביעת הפרעת אישיות גבולית. יש מצבים אחרים עם מאפיינים חופפים, ולעיתים כמה הפרעות מופיעות יחד. הסבר NIMH על חפיפה בין הפרעת אישיות גבולית למצבים אחרים.
לכן בודקים מתי התחילו הקשיים, מה משכם, באילו הקשרים הם מופיעים, מה קורה בין התקופות הקשות ומה השפעתם על התפקוד. משלבים היסטוריה אישית והתפתחותית, בדיקת גורמים רפואיים ותרופות ומידע נוסף לפי הצורך ובהסכמה. משאירים מקום לכמה הסברים ומעדכנים את ההתרשמות כשמתקבל מידע חדש.
חשוב: העמוד מסכם עקרונות בניסוח מקורי ואינו משחזר את נוסח הקריטריונים המלא של־DSM‑5‑TR. המידע עשוי להשתנות ואינו ממצה חריגים, מפרטים, קודים או שיקול דעת קליני. אין להסתמך עליו לצורך החלטה רפואית, טיפולית, חינוכית, משפטית או ביטוחית.
מקורות רשמיים