הפרעות אישיות ועבודה עם מודים

להבין את הקושי שחוזר בקשרים

לפעמים אדם מבקש מאוד להיות קרוב, ובכל זאת מוצא את עצמו שוב לבד. הוא נפגע מהר, מתקשה להאמין להסבר שניתן לו, או מתרחק עוד לפני שיתברר מה קרה. אדם אחר כמעט אינו כועס בגלוי: הוא מסכים, מוותר ומתאמץ להיות נוח, עד שכבר קשה לו לדעת מה הוא עצמו רוצה. כשהדפוסים האלה חוזרים לאורך זמן וגובים מחיר בחיים, כדאי להתבונן בהם לעומק.

ניקח דוגמה בדויה. יואב שולח הודעה לחבר ואינו מקבל תשובה. מהר מאוד עולה בו המחשבה: ״אני חשוב לו רק כשהוא צריך משהו״. הוא נפגע, כותב הודעה חריפה ומחליט להתרחק. כשהחבר חוזר אליו בערב, יואב כבר מתקשה להקשיב. לצד הכעס יש גם רצון שהחבר יבין כמה הקשר חשוב לו. בדוגמה הזאת, הדרך להגן על עצמו מפני דחייה עלולה להרחיק דווקא את הקרבה שהוא מבקש.

מתי עולה שאלה של הפרעת אישיות

לא די באירוע כזה כדי לקבוע אבחנה. הפרעות אישיות כרוכות בקושי מתמשך באופן שבו אדם חווה את עצמו ומתנהל ביחסים, עם מצוקה או פגיעה משמעותית בתפקוד. בודקים עד כמה הדפוס נוקשה, באילו תחומים הוא מופיע ומה מאפשר לאדם להתגמש. גם מי שקיבלו אותה אבחנה יכולים להיות שונים מאוד זה מזה ‎(World Health Organization, 2024)‎.

אצל יואב נרצה לברר גם אם החבר אכן פוגע בו, ומה קורה בקשרים אחרים. נקשיב להיסטוריה שלו, לכוחותיו ולנסיבות חייו, ונבדוק הסברים נוספים כמו טראומה, חרדה או קשיים נוירו־התפתחותיים. אבחנה מועילה משאירה מקום למורכבות הזאת ומכוונת לעזרה שמתאימה לאדם.

מה אפשר לשנות בטיפול

אפשר לעבוד על היכולת לשמור על תחושת ערך גם מול אכזבה, להבין טוב יותר מצבים בין־אישיים ולבטא צורך בלי לוותר על קשר או על גבול. בהפרעת אישיות גבולית, למשל, יש בסיס מחקרי לטיפולים מובנים ובהם סכמה תרפיה ו-DBT. הראיות שונות בין האבחנות; הבחירה נשענת גם על מטרות האדם ועל צרכיו ‎(American Psychiatric Association, 2024; Wibbelink et al., 2026)‎.

המאמר עוסק במבוגרים ומציע ידע כללי. הדוגמאות בדויות ואינן בסיס לאבחון אישי.

הפרעת אישיות גבולית להבין את השינוי מבפנים

אדם יכול לצאת מפגישה בתחושה שסוף סוף מבינים אותו, ולמחרת להרגיש שאיש אינו שם בשבילו. כשהדבר קורה, גם זיכרון הקשר הטוב עשוי להיות פחות נגיש. מבחוץ המעבר עלול להיראות לא מובן; מבפנים, הכאב נחווה באותו רגע כממשי ודחוף. זו המחשה אפשרית לאחד הקשיים בעבודה עם אנשים עם הפרעת אישיות גבולית, ולא תיאור של כל מי שקיבלו את האבחנה.

איך הקושי עשוי להתבטא

בהפרעת אישיות גבולית עשויים להיות קושי בוויסות רגשות, תחושת עצמי לא יציבה, רגישות לפרידה או לדחייה וקשרים שנעים בין קרבה עזה לאכזבה קשה. לפעמים מופיעים גם ריקנות, כעס, אימפולסיביות או ניתוק. אצל חלק מהאנשים יש סיכון לפגיעה עצמית המחייב התייחסות מקצועית ישירה. הצירוף, העוצמה והמשך משתנים מאדם לאדם; שום מאפיין בודד אינו מספיק לאבחנה ‎(National Institute of Mental Health, 2025)‎.

למה מודים יכולים לעזור דווקא כאן

כשהמצב הרגשי משתנה במהירות, גם האופן שבו האדם מבין את עצמו ואת האחר עשוי להשתנות. עבודה עם מודים מציעה שפה למעברים האלה: עכשיו הוא מרגיש פגיע ומפחד להישאר לבד; אחר כך עולה כעס, ובהמשך ביקורת עצמית או התרחקות. אפשר להכיר בכל מצב בלי להפוך אותו לזהות של האדם כולו, ולהתחיל לזהות מה מקדים את המעבר ומה יכול לעזור בתוכו ‎(Lockwood, 2008a)‎.

אצל יואב, למשל, נרצה להבין מתי היעדר תשובה הפך בעיניו להוכחה שאינו חשוב. בטיפול אפשר לפגוש את הכאב, לבחון את ההסבר שניתן לאירוע ולעבוד על תגובה שתשמור גם על צרכיו וגם על הקשר. בהמשך נרצה לחזק את האפשרות להחזיק יחד את הפגיעה ואת מה שהוא יודע על החבר, כך שתהיה לו יותר בחירה באופן התגובה.

יש כאן הבחנה עדינה: הכאב אמיתי, ואילו משמעות האירוע עדיין זקוקה לבירור. כשהמטפלת מכירה בפגיעה, היא יכולה לעזור לאדם להרגיש מובן ובו בזמן להשאיר מקום ליותר מהסבר אחד. בהדרגה עובדים על היכולת להבחין בין מה שהרגיש, מה שהסיק על הקשר ומה שבחר לעשות. זו אחת המטרות הקליניות של העבודה עם מודים, לצד בירור של פגיעה ממשית כשזו קיימת.

תקווה שיש לה בסיס ומסגרת

מחקרים בטיפולים מובנים מראים שאפשר להפחית את חומרת הקושי ולשפר את התפקוד בהפרעת אישיות גבולית. בסכמה, העבודה עם מודים היא חלק מתהליך הכולל קשר טיפולי, עיבוד רגשי ותרגול בחיים. היא אינה פתרון בודד או הבטחה לתוצאה. מודים קיימים גם מעבר להפרעה הגבולית; כאן הדגש הוא על תרומתם האפשרית לעבודה עם הקשיים המאפיינים אותה ‎(Wibbelink et al., 2026; Yakın et al., 2026)‎.

איך סכמה תרפיה ומודים מסייעים בהפרעות אישיות

נחזור ליואב. כשהוא רגוע, הוא יודע שחבר יכול להתעכב בתשובה. ברגע הפגיעה, הידיעה הזאת כמעט אינה נגישה לו: הבדידות נעשית מוחשית, ואחריה מגיעה הדחיפות להתרחק. הפער הזה עוזר להבין למה הסבר הגיוני לבדו לא תמיד מספיק, ומדוע בסכמה תרפיה עובדים גם עם הרגש, עם הקשר ועם מה שהאדם עושה בפועל.

מה בין סכמה למוד

סכמה היא דפוס רחב של משמעויות, רגשות וזיכרונות ביחס לעצמי ולקשרים. למשל, ציפייה שאנשים חשובים לא יישארו זמינים. לפי מודל הסכמה, דפוסים כאלה מתפתחים מתוך מפגש בין נטיות אישיות לחוויות חיים ולמענה לצרכים. זו דרך להבין את הסיפור, בלי להניח סיבה אחת או עבר זהה לכל אדם.

מוד מתאר את המצב הפעיל עכשיו. אצל יואב אפשר לשער רצף של פגיעוּת, קול פנימי שאומר ״אל תהיה חלש״, ואז התרחקות שמקלה על הכאב. מבררים איתו אם זה אכן מה שקרה. השפה הזו יכולה לעזור לו לומר ״כשאני נפגע אני עובר למצב שמרחיק״, ולהתחיל להבחין מתי המעבר מתרחש ‎(Lockwood, 2008a)‎.

מה העבודה עם מודים מוסיפה

היא מאפשרת להתאים את התגובה למה שקורה ברגע מסוים: לפגוש את הכאב כשהאדם פגיע, לעבוד עם הביקורת כשהוא תוקף את עצמו, ולברר מה ההתרחקות מגינה עליו מלהרגיש. בהמשך מתרגלים יכולת לשאת את הרגש, לבדוק את המציאות ולבחור תגובה. בסכמה קוראים למכלול היכולות הזה ״הבוגר הבריא״. כך הטיפול מכוון גם לשינוי הדפוס וגם לחיזוק מה שכבר עובד אצל האדם.

מחקר מ-2026 בהפרעת אישיות גבולית מחזק את העניין בטיפוח הבוגר הבריא ובעבודה עם הפגיעוּת. הוא אינו מוכיח שכל טכניקת מודים מועילה לבדה. מודים קיימים גם בלי הפרעת אישיות, ושפתם יכולה לסייע בהבנת קשיים נוספים; מידת היעילות הטיפולית נבדקת בנפרד בכל אוכלוסייה ‎(Yakın et al., 2026)‎.

הורות מתקנת מוגבלת בתוך קשר מקצועי

כשהמטפלת מגיבה באכפתיות, בעקביות ובגבולות ברורים, הקשר מאפשר להתנסות במענה לצרכים. לפעמים נדרשת תמיכה, ולפעמים עזרה לשאת אכזבה או לפעול באופן עצמאי. לכך קוראים ״הורות מתקנת מוגבלת״. המטרה היא שהיכולת לקבל ולתת לעצמו מענה תתרחב גם מחוץ לחדר ‎(Lockwood, 2008b)‎.

הגישה לחומר המקצועי הסגור מיועדת למי שאושרה לה כניסה. המידע הכללי אינו תחליף להערכה או לטיפול.

מקורות להעמקה

מקורות מחקריים ומקצועיים שנבדקו עד 16 בספטמבר 2026, לצד מקורות יסוד למודל. זהו עיבוד קליני ממוקד ולא סקירה שיטתית. הראיות לטיפול שלם, למרכיב מסוים ולמנגנון שינוי מובחנות בגוף הטקסט. הדוגמאות והניסוחים נכתבו להמחשה.

1. American Psychiatric Association. (n.d.). What are personality disorders? https://www.psychiatry.org/patients-families/personality-disorders/what-are-personality-disorders
2. American Psychiatric Association. (2024, December 10). American Psychiatric Association publishes updated practice guideline on the treatment of borderline personality disorder. https://www.psychiatry.org/news-room/news-releases/updated-borderline-personality-disorder-guideline
3. Arntz, A. (2025). Imagery rescripting: An update of the treatment protocol. Behaviour Research and Therapy, 195, Article 104913. https://doi.org/10.1016/j.brat.2025.104913
4. Bamelis, L. L. M., Evers, S. M. A. A., Spinhoven, P., & Arntz, A. (2014). Results of a multicenter randomized controlled trial of the clinical effectiveness of schema therapy for personality disorders. American Journal of Psychiatry, 171(3), 305–322. https://doi.org/10.1176/appi.ajp.2013.12040518
5. Josek, A. K., Schaich, A., Braakmann, D., Assmann, N., Jauch-Chara, K., Arntz, A., Schweiger, U., & Fassbinder, E. (2023). Chairwork in schema therapy for patients with borderline personality disorder-A qualitative study of patients' perceptions. Frontiers in Psychiatry, 14, Article 1180839. https://doi.org/10.3389/fpsyt.2023.1180839
6. Lockwood, G. (2008a, December 21). Schema therapy central concepts. International Society of Schema Therapy. https://schematherapysociety.org/Schema-Therapy
7. Lockwood, G. (2008b, December 27). Limited reparenting. International Society of Schema Therapy. https://schematherapysociety.org/Limited-Reparenting
8. Lockwood, G. (2009). Techniques. International Society of Schema Therapy. https://schematherapysociety.org/Techniques
9. National Institute of Mental Health. (2025). Borderline personality disorder. https://www.nimh.nih.gov/health/publications/borderline-personality-disorder
10. Wibbelink, C. J. M., Kamphuis, J. H., Sinnaeve, R., Grasman, R. P. P. P., Alberts, J., Alkema, M., Dek, E. C. P., Hupkes, M., James, C., Koppeschaar, A. M., Ploegmakers, M., Schuur, R. J., van Vliet, M., & Arntz, A. (2026). Dialectical behavior therapy vs schema therapy for patients with borderline personality disorder: The BOOTS multicenter randomized clinical trial. JAMA Psychiatry, 83(7), 669-681. https://doi.org/10.1001/jamapsychiatry.2026.0418
11. World Health Organization. (2024). Clinical descriptions and diagnostic requirements for ICD-11 mental, behavioural and neurodevelopmental disorders. https://www.who.int/publications/i/item/9789240077263
12. Yakın, D., Uijttewaal, J., Plooij, P., Jacob, G. A., Lee, C. W., Brand-de Wilde, O. M., Fassbinder, E., Harper, R. P., Lavender, A., Lockwood, G., Malogiannis, I. A., Ruths, F. A., Shaw, I. A., Zarbock, G., Farrell, J. M., & Arntz, A. (2026). Schema modes as mechanisms of change in treating borderline personality disorder: A model replication study. Journal of Behavior Therapy and Experimental Psychiatry, 90, Article 102074. https://doi.org/10.1016/j.jbtep.2025.102074