לפעמים השאלה בחדר האמנות היא מה האדם רוצה לבטא; לפעמים השאלה היא איזו דרך תאפשר לו לבטא זאת. פסיכותרפיית הצבע מזמינה להתעניין בשתיהן, בתוך העבודה עם החומר והקשר שנוצר סביבה.
מאין צמחה הגישה?
לפי אתר הגישה, את יסודותיה הניח ד״ר ג׳ורג׳ שטרן בשנות השבעים. ויטקה קובנר ורחל שמיר המשיכו לפתח ולהעביר את משנתו. דינה כהן־אור ויואב פישר, שלמדו אצל שמיר, תרמו להמשך פיתוחה והצגתה. [מקור]
מה נמצא במרכז?
הגישה מתמקדת במפגש בין חישה, רגש, תפיסה וחשיבה במהלך הביטוי. למטפל תפקיד פעיל בהקשבה ובהתאמת ההצעות ליצירה. השם ״פסיכותרפיית הצבע״ מתייחס כאן לגישה טיפולית המבוססת על עבודה בחומרים ובערוצי ביטוי. [מקור]
ההיכרות עם גישה יכולה לעורר שאלות מועילות גם לפני שנכנסים לעומקה: למה המטופל נמשך היום? איזו עזרה הוא מבקש? ומה בהתנסות חשוב לו שנראה?

